זוהי סדרה של דימויים שיצרתי ביולי 2023, בימים שבהם כולנו היינו ברחובות, נלחמנו על הדמוקרטיה בארצנו, נלחמנו על להישאר מדינה ליבראלית. שלושה חודשים לאחר מכן, החמאס עצר הכל, עצר את הנסיון להפוך את ישראל למדינת דיקטטורה, עצר את המחאה. והביא אותנו לעולם מלא שכול עצב ויגון.
אני, כצלמת ומעצבת פנים, מאד אוהבת אדריכלות ולכן צילמתי סדרה רחבה של צילומי אדריכלות ברוטליסטית. יש עוצמה גדולה לבטון הפיסולי באדריכלות זו. הברוטליזם עבורי לא היה רק קונסטרוקציה פיזית אלא מטאפורה לעמידות וחוסן שאני רואה בנשים שאני מכירה ובעולמי. האדריכלות הברוטליסטית היוותה בשבילי רקע טוב לשלב בתוכו נשים, נשים עוצמתיות העומדות חסרות פה מול הבטון הברוטליסטי.
בעזרת כלי הבינה המלאכותית ועל בסיס הצילומים האדריכלות הברוטליסטית שצילמתי, לצד נשים שצילמתי, חיברתי בין התמונות. בעזרת כלי AI, הוספתי מניפולציות על מנת להביע את החשש שלי שהתחבר לסדרה המרתקת שראיתי – "סיפורה של שפחה". סדרה על פי סיפורה של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד, המספרת סיפור אוטופי וקודר על השתלטות קומץ קיצוני על הממשל האמריקאי ולקיחת החופש לחיות – דבר שהרגיש לי מאוד קרוב למה שאנחנו עלולים לחוות במדינת ישראל.
ניתן להבחין בסדרת הדימויים בחיבורים וניגודים, המשלבים הרבה שקט, אבל יחד עם זאת ניתן להבחין בסערה הפנימית. במרכזה עומדים הדימויים המפתיעים דימוייפ שנוצרו בתקופה של תנודות חברתיות ופוליטיות עזות בישראל, הן הבעה של חיפוש אחר זהות בתוך מציאות מורכבת ומתמודדת.
היצירות נוצרו בקפידה, משלבות תמונות של אדריכלות ברוטליסטית קורת רוח שצילמה האמנית, עם דמויות נשים עטופות מסתור. כאן, הבינה המלאכותית אינה רק כלי טכני אלא שותף יצירתי, שמעניק חיים ונשמה למרחב האדריכלי ומביא לידי ביטוי את תחושת המתח העז שהיה נוכח באוויר.
מדרגות, קורות, וטורי עמודים מתחברים לפורמות אנושיות שבעצם עצמן מהוות אלמנט עיצובי בפני עצמו. נשים אלה, שעמדו במרכז המאבק וההתעוררות החברתית, הפכו כעת לסמלים של כוח, יציבות ועמידה בפני גלי השינוי.
תערוכה זו מזמינה את המבקרים לחוויה מרתקת של תובנה ומחשבה, להתבוננות בעולמי הפנימי, שבאמצעות חיבורים ויצירת משמעות מוסיפה דיון למרקם הרב-תרבותי והדינמי של מדינת ישראל.
