מנהרות הנשמה – זעקת קולות מהשבי

בנימה אישית, הרבה יותר קל לי לבטא את תחושתי בעזרת דימויים, פחות במילים. כאמנית דיגיטלית, מטרתי היא לעבור מעבר לעולם הוויזואלי המוכר ולחקור את גבולות התחושה והרגש. הדימויים שאני יוצרת מאירים חוויות אנושיות קולקטיביות דרך פריזמת הבינה המלאכותית, ומזמינה אתכם להתעמקות בעולמי הפנימי, איך אני חווה את המציאות היום יומית.

יצירת 20 הדימויים הללו באמצעות מניפולציות בבינה מלאכותית, ניסיתי לבנות נרטיב חזק ומרתק, אשר משלב בתוכו ניגודים והשלמות. הדיכאון והמהומה מתוארים בניגוד חריף בין דמויות אנושיות עדינות למבנים גסים ומגבילים, מעלים תחושת לחץ ומאבק. ומרמזת על תחושה של עצימה וכיבוש על ידי משהו גדול ואפל הרבה יותר. ענן שיער סוער ועצום מרחף מעל דמות בודדה, כאילו הוא מכסה ומחסל אותה ללא רחם. השימוש בסימבוליזם של שיער כענן סערה מעניק ממד נוסף של עוצמה ובלתי נמנעות של הטרגדיה. אלו מביעים את התחושה המעיקה של אירועי ה-7 באוקטובר, יום שבו חמאס אנס נשים, שרף בני אדם במיטותיהם, וחטף מאות לשבי.

הסבל של השבויים במנהרות חמאס, כמו גם הייאוש של משפחותיהם ושל כל עם ישראל המחכה לשובם, של עשרות אלפי המפונים שנותרו בלי בית, מתואר בצורה עצמתית דרך האמנות. המביעה כאב וייאוש ומייצגת את הכוח המכריע של האירועים ואת מצוקתם וסבלם של הקורבנות. התמונה שבה אדם קטן עומד מול חושך אדיר ומקיף יכולה להסמל את הבידוד והייאוש שמוטלים על אנשים כתוצאה מאסון כזה. אבל גם תקווה קלה ואמונה שעוד יבוא יום וכולם יחזרו למשפחתויהם. היא מאפשרת לי להתמודד עם האפלה ולחפש אור במנהרות החיים שלנו.

הרגש הגולמי והמהפכנות שנתפסו בדימויים אלו משמשים כתזכורת עגומה לחוויות המזעזעות ולאובדנות שיכולות להיגרם כתוצאה מאקטים כאלו של אלימות. שימוש במטפורה חזותית כאן הוא חזק ומשמש כהצהרה אמנותית עזה על ההשפעה הבלתי נמחקת של אסונות מאת האדם.

היצירות משדרות גם נחישות ועוצמה בפני האכזריות של המלחמה והשכחה. הן מבקשות להפוך את הלא נראה לנראה, לתת קול לקורבנות שלעיתים נשכחים בהמון הסיפורים שמסביבנו. אנחנו לא שוכחים וכדאי שגם הממשלה שלנו, תדע  לעורר שיח ולתת לציבור את הכלים הנדרשים לטפל בפצעים העמוקים ולטפל בצורך בריפוי ובשיקום הנפש והרוח של החברה שלנו שעברה ועדיין עוברת טראומה נוראית.

 

 

 

אני נושאת עימי תפילה לשחרור של חטופינו עכשיו !!!

שהזמן יביא איתו ריפוי ותקווה, שתחזק את רוחם ונפשם לקראת ההתמודדות עם הפצעים שיגיעו איתם, הלוואי ויצליחו לבנות את חייהם מחדש, נדבך אחר נדבך. שיזכו למצוא בתוכם את העוז להתקדם קדימה, עם תחושת שלמות ושקט נפשי. יהי רצון שכל אחד ואחת מהם יוכלו לפרוח ולשגשג, להתגבר על החוויות הקשות ולמצוא שלווה במציאות החדשה שתחכה להם, בבריאות ובשמחה. אמן.

שמות התמונות:

חלום כלוא – בתוך מרחבים מגבילים, הדמיון פורח בניגודים שבין חופש למגבלה.

מחשבות שלא נראות – שיערה שמתפרש ומתפתל כנהרות זהב משקף את מפת המחשבות העזות והמורכבות שנעוצות מאחורי פניה השלוות.

מחשבות נשברות – השיער הסוער משחק עם הרשת החיצונית, כאילו מחשבות פרועות מחפשות דרך מילוט.

המנון לשקט – אף על פי שהסערה רועשת, היא נשארת מנותקת, שקטה ורגועה, אל מול הפרעות שמחוץ לה.

גאולת הצללים – גבורתה מתגלה בקור רוחה, מאחורי רשתות המציאות המורכבת שלה.

לידה מחדש – מתוך כלוב המחשבות והציפיות, נולדת מחדש בדמותה של אישה שפניה ורוחה השתנו ביום אחד שנמשך חודשים רבים.

חופש פנימי – היא עומדת מאחורי מוטות המעצר, אך שיערה המתפשט מסמל את הרוח שאי אפשר לכלוא.

מציאות משולבת – מתחת למציאות האפורה, דמותה האיתנה מבטאת חוסר ודאות והלוואי שיגיעו כבר רוחות של שינוי.

סימפוניה של שחרור – מוקפת במעצורים הפיזיים של הכלוב, רוחה שואפת לשחרור כמו מנגינה שאין לה סוף.

לחש של הזמן – דמות נטולת פנים מתבלטת מול קיר מוזנח, עוטפת בשיער הנראה כמו נחל אבוד של זמן וזיכרונות מעבר טוב.

הצללים שמאחורי – מול השקט של החלל הנטוש, היא עומדת כמונומנט לכל מה שהיה ושאינו עוד.

היכל הזיכרון – עמודה ושקטה, דמותה נעלמת אך משאירה אחריה את הסיפורים שהחלון השבור והקירות הסדוקים לא ישכחו.

שיח בין השורות – חטופות אלו, מנהלות שיח בלחישות, אל מול הזמן המתקלף מהקירות.

נרטיבים של קיום – מול קיר בהיר, המסך והחומר מתמזגים ליצירת סיפור ויזואלי על התהוות והפירוק של הזהות.

שיח מול הגורל – אישה חטופה, מכוסה בלבוש מקומי, עומדת בשקט מול גל סוער, מעוררת שאלות על עוצמה ופגיעות.

הלחש של הטבע – מתוך המרחב האפל, פורצת תחושת חיים נסתרת ומתמשכת, הם כל חזקות ועוצמתיות הבנות שלנו שם.

המאבק הפנימי – תמונה המשקפת תחושת קרב פנימי עז, עם נוף של מסתור ועוצמה שניתן להרגיש ממרחק.

החיבוק הגדול  – שיער משוחרר ומעיל של בד זורמים מאחדים ליצירת עוצמה של חיבוק עצמי וההכלה.

נפש בסערה  – דמות נצמדת לקיר כמו צל, בעוד שאריות הטלת כוח פראי של טבע נטוש מתפרצת מאחוריה.

אחוזת רוחות – מול קירות משופצלים וזרמי אוויר שבורים,חטופה זו מסתכלת על החופש הבלתי נתפס של שדה שיער שופע.