צילום, בינה מלאכותית, עיבוד דיגיטלי | יולי–אוקטובר 2023
זוהי סדרה של דימויים שיצרתי ביולי 2023 – ימים שבהם כולנו היינו ברחובות. נלחמנו על הדמוקרטיה, על צביונה הליברלי של מדינת ישראל, על הזכות לחופש, על עתיד שוויוני. חודשים ספורים לאחר מכן, באוקטובר 2023, הכול השתנה. המלחמה עם חמאס עצרה את המחאה, קטעה את הדחיפות של המאבק האזרחי והפכה את זעקות הרחוב לשתיקה כבדה של אבל לאומי. אך הדימויים עצמם – אינם שותקים. הם נשארים, מהדהדים, שואלים.
"סיפורה של שפחה" היא סדרה של עבודות חזותיות, הנולדת מהצטלבות בין הפוליטי לאישי, בין פחד אמיתי מהעתיד לצורך דחוף בביטוי. הילית – אמנית חזותית, צלמת ומעצבת פנים – יוצרת כאן גוף עבודה ייחודי, שבו נפגשים טכנולוגיה, צילום, תיעוד, רעיונות פמיניסטיים ותשוקה עזה לאמנות ולחופש.
כחובבת אדריכלות ברוטליסטית וצלמת, יצאה הילית בשלהי 2022 למסע תיעוד של מבנים ברוטליסטיים ברחבי הארץ – גושי בטון עזים, פינות חדות, קווים קפואים שצופנים בתוכם סיפור על עוצמה, כוח, קשיחות וגם ריחוק. עבור הילית, הברוטליזם אינו רק סגנון אדריכלי, אלא מטאפורה לעוצמה ולחוסן של נשים – ובעיקר של נשים ישראליות – העומדות בלב הסערה כשהן זקופות, חזקות, שותקות אך נוכחות.
היצירות נוצרו בקפידה. הצילומים האדריכליים שצילמה שימשו בסיס, ובתוכם שולבו דמויות נשיות – חלקן צולמו בעצמן, וחלקן נוצרו באמצעות בינה מלאכותית. נשים אלה, עטופות מסתור, אינן אובייקטים חזותיים בלבד – הן מספרות סיפור. דמויות המשדרות שקט חיצוני, אך טעונות בסערה פנימית – אישית, פוליטית, קיומית.
ניתן להבחין בסדרה בחיבורים עדינים אך עוצמתיים בין ניגודים: בין קונקרטי לפואטי, בין ממשי למומשג, בין אדריכלות נוקשה לגוף אנושי רך. המדרגות, הקורות וטורי העמודים מתחברים לצורות נשיות, שהופכות לאלמנט עיצובי טעון, מלא משמעות. הנשים שבתוך הדימויים – רובן ישראליות – הן סמל לעמידה, ליציבות ולכוח נשי בתוך מציאות רועדת.
הבינה המלאכותית אינה רק כלי טכני אלא שותפה אמנותית של ממש. באמצעותה, הילית יוצרת מניפולציות חזותיות המחברות בין שכבות הדימויים לשפה אמנותית אחת – מורכבת, אחידה, אך פתוחה לפרשנות. הצילומים המעובדים מעניקים חיים למרחבים האדריכליים, מרככים את הבטון, מאירים את המתח ומאפשרים לדמויות לנשום בתוך מציאות סמלית – מדומיינת, אך קרובה ומדויקת באופן כמעט מצמרר.
העבודות נוצרו על רקע תנודות חברתיות ופוליטיות דרמטיות בישראל, והן מהוות ביטוי ישיר למצוקה ולחשש, אך גם לחיפוש אחר זהות בתוך מציאות מתוחה ומתמודדת. במרכז הסדרה עומדים דימויים שקטים לכאורה אך טעונים במשמעות – הם תיעוד וגם נבואה, אזהרה וגם תקווה.
"סיפורה של שפחה" מתכתבת עם הסדרה הדיסטופית על פי ספרה של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד – סיפור קודר על השתלטות קומץ קיצוני על הממשל האמריקאי, שלילת זכויות האדם ולקיחת החופש לחיות. אותה עלילה הרגישה לי כמציאות אפשרית, מוחשית, בישראל של ימינו. מכאן נולד החיבור, והפך לבסיס לתערוכה – חוויה של התבוננות עמוקה, של הזדהות ושל שאלות פתוחות.
ניתן להבחין בדימויים בחיבורים וניגודים המשלבים שקט מופנם עם סערה פנימית ניכרת. זוהי סדרה שנוצרה בתקופה של זעזועים ותנודות חברתיות ופוליטיות עזות – והיא מהווה ביטוי ישיר לחיפוש אחר זהות, שייכות ומשמעות בתוך מציאות רב-שכבתית ומאתגרת.
תערוכה זו מזמינה את המבקרים למסע של תובנה והרהור, להצצה לעולמי הפנימי. היא מבקשת להוסיף רובד נוסף לשיח התרבותי, החברתי והפוליטי של מדינת ישראל – חברה דינמית, רב-תרבותית, הנאבקת תדיר על דמותה ועתידה.
