הפיכת דירת קבלן לדירה מיוחדת במינה.
פרויקט שזימן אתגר כפול: במישור העיצובי הוא נועד להעצים את תחושת המרחב בחלל, להדגיש את גובהו תוך התייחסות לתקרה משופעת שמשתלבת בו, ולשוות לו מראה נקי אך חמים. במישור האישי מדובר על פרויקט שעוצב עבור אדריכלית, שחייה המקצועיים מתמקדים 'במקרו', בפרויקטים רחבי היקף, והפנתה אלי את פרויקט 'המיקרו' של עיצוב דירתה הפרטית.
האתגר:
הדירה, שהינה חלק מפרויקט קבלני, נחלקת לקומת כניסה ציבורית בה ממוקם גם חדר של בן מתבגר, ולקומה עליונה המאכלסת בשטחה יחידת הורים וחדר של בת. גרם המדרגות המוביל אליה ומבואת החדרים שבשטחה, המשקיפה אל הסלון, נתחמו במעקות זכוכית, ששקיפותה מעצימה את תחושת המרחב בחלל. האיזון המבוקש בין ניקיון חזותי לבין תחושת חמימות נוצר באמצעות חומריות, המשלבת חומרים חמים וקרים: זכוכית, עץ וחיפויים בטקסטורות בטון. ריצוף קומת הכניסה בוצע באריחי גרניט פורצלן אפורים, ושני קירות בה חופו במראה בטון: קיר מרכזי שסמוך לגרם המדרגות ונצפה מכל אזוריה, וקיר אליו פונה פינת הישיבה. התאורה באזור זה תוכננה בהתייחס לתקרתו המשופעת, והיא מתקבלת מפרופילי תאורה שנתלו בהקבלה לקו הריצוף ולא לשיפוע. באזור פינת האוכל משתלשלים מהתקרה גופים דקורטיביים המדגישים את ממד הגובה, כשאופן תלייתם במשחקי גובה ומיקום "חופשיים" מייצר עניין.
הקומה העליונה מרוצפת בפרקט, וחדר הרחצה שביחידת ההורים מרוצף באריחים שמדמים עץ תוך יצירת רצף ויזואלי. בחזיתות ארון ההזזה שבחדר השינה משולבת 'רצועת' מראה המרחיבה את פרופורציות החדר ומצניעה בתוכה מסך טלוויזיה כחיסכון מושכל של מקום. התאורה בחדר מגיעה מפס תאורה המותקן בתקרה בצמוד לארון, ומגוף דקורטיבי שכמו "מגיח" מעל בתצורת קשת. טפט בדיגום קורות עץ שמחפה קיר משופע חובר לריצוף הפרקט ומשלים את עיצוב החדר.
