בתוככי הכפר, הממוקם בעמק יזרעאל, לוכד את העין מבנה בעל קומפוזיציה סימטרית, הבנוי בסגנון אדריכלי אירופאי קלאסי, בעל חזית מרשימה, הכוללת קיר לבני פירוק בגווני אדמה, פתחים נדיבי מימדים ושתי מרפסות בולטות מקו המבנה, המונחות על קרניז ומעוטרות במעקות פרזול דקורטיבי.
בית בסגנון פרובנס נקי, המשדר חמימות רבה, לצד נקיון ופתיחות. עשינו הסבה קלה, סגנון האירופאי המסיבי של האדריכל. בחרנו בפרובנס ובשימוש בחומרים טבעיים והפכנו את תכנון החלל ועיצוב פנים לקליל וצעיר יותר. למרות היותו של החלל שזור במימד נוסטלגי, חזותו אורירית ורחוקה ממראה עתיק ומסגנון כבד, היא מאופיינת במינימליזם ובצבעוניות מאופקת הנגזרים מתכניו וצידו ה"ישן" של העיצוב משתלב בהרמוניה עם המימד העכשווי שלו.
נצלנו כל מטר ליצירת חווית מגורים המאופיינת ביחסי גומלין הדוקים בין פנים לחוץ ועל-ידי בחירה בחומרי גמר בהירים, מעבר לאבן, העניקה תחושת מרחב גדולה. על מנת ליצור איזון בין סביבת החוץ לעיצוב הפנים, חזית מרשימה זו מובילה לחלל המשלב פרטים וחומרים המתכתבים עם סגנון אחוזות הכפר האירופאיות, יחד עם שימוש בחומרים ופרטים עכשוויים, ליצירת חלל המתאים לזמן ולמקום ששפתו העיצובית הרמונית, הדוקה וזורמת. התוצאה: בית שאינו מוותר על התכתבות עם עולם הטבע והכפר, אך מצליח לאזן בין משקלים מנוגדים של סגנון ליצירת מראה רך, בהיר ומזמין.
מבנה הבית: הבית מורכב משתי קומות, כאשר מן הקומה השנייה ניתן לצפות מגלריה חלקית אל קומת הקרקע. קומת הקרקע כוללת את השטחים הציבוריים ואילו הקומה השנייה את חדרי הילדים וסוויטת ההורים. מרחב החוץ כולל גם גינה ובריכת שחיה. הפתחים הקרועים במרחבי הבית השונים מעניקים קשר עין וחיבור חזותי בין פנים הבית למלוא הדרו של הטבע החיצוני.
קומת הקרקע: אזור האירוח המרכזי, אליו צופה הגלריה, בנוי בסגנון אטריום מרשים. גובה התקרה מודגש על ידי נברשת 'שנדלייר' פיסולית המשתלשלת למרכזו. ארבעה עמודים וכן חלקי קיר מחופים בלבני פירוק, המהדהדים לעבר החיפוי החיצוני ויוצרים קשר בין החזית החיצונית של הבית לבין הפנים. על מנת לאזן את משקל מראה לבני הפירוק נעשה מהלך עיצובי מתוחכם של ריצוף דווקא באריחי שיש לבן. מחד גיסא מהלך זה מאזן ומעדן את חזות המרחב בו נעשה שימוש בלבני הפירוק הדומיננטיות בחזותן, אך מאידך גיסא משאיר את השימוש באבן טבעית (שיש), כקריצה לסגנון האחוזות האירופאיות. מאזור זה קרועה יציאה לאזור הבריכה, מעליו פרגולת אבן בנויה.
את סגנון האטריום הפורמאלי של אזור האירוח, משלימות הנמכות תקרה מעל למרחבי המטבח וחדר האוכל, ליצירת אזורים אינטימיים ורכים יותר.
פלטת הצבעים מונו-כרומטית בהירה, הבאה לידי ביטוי בריצוף, בגוון המטבח, הרהיטים, הדלתות וכד'. הבחירה העיצובית דווקא בפלטה זו, מנטרלת, בסופו של דבר, את ה'כובד' שעלול היה להיווצר במידה והסגנון הכפרי היה נלקח לקצותיו.
המטבח, שתוכנן בקפידה, כולל שלושה 'סטריפים' מקבילים – שניים צידיים ואי מרכזי נדיב מימדים. המטבח פונה בצידו האחד לכיוון החלל המרכזי ובצידו השני קרוע חלון גדול, הפונה לנוף הכפרי ומאפשר כניסה של אור טבעי. אל פלטת הצבעים הבהירה של המטבח משתלב 'בוצ'ר בלוק' עשוי עץ מהגוני טבעי, המתכתב היטב עם הקירות המחופים עם לבני פירוק במרחב האירוח. גם בחלק זה נעשה שילוב מחוכם של כפרי-מודרני, על מנת ליצור חלל המתכתב בו זמנית עם שני הסגנונות, ליצירה חלל נכון פונקציונאלית ואוורירי, אך עם 'נגיעות' מעודנות ומחושבות של התאמה למרחב הכפרי סביב.
קומת המגורים: סוויטת ההורים כוללת מרחב שינה, מרפסת הצופה לנוף הכפרי המרהיב, חדר ארונות וחדר רחצה. ההפתעה העיצובית מזומנת בדמות הופעת קיר לבני הפירוק, אותו אחד שכבר התגלה בחזית הבית ובקומת הקרקע, גם במרחב השינה. מאידך, בחדר הרחצה שולבו אריחי גרניט פורצלן בצבע לבן, אך בתצורת לבנים, על מנת להמשיך את אותה השפה החזותית, עם התאמה לפונקציונאליות הנדרשת בחדר הרחצה.
חדרי השינה של הילדות ממשיכות את הקו המשלב בין ניקיון חזותי, פריטים מודרניים ופרטים קישוטיים במינון שאינו יוצר 'מועקה' (דוגמת שידת האיפור).
בתוככי הכפר, בלב ליבו של טבע מתפרץ, נולד בית הלוקח את המיטב בין שני סגנונות מנוגדים, ליצירת שפה הרמונית וזורמת.
עיצוב פנים : הילית קרש
אדריכלות : מוטי מלכה אדריכלים
צילום : איתי סיקולסקי
קרמיקה: נגב קרמיקה, מודי
